#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשבת ויו&quot;ט הסמוכים זל&quot;ז, האם יכול לערב ביום אחד לכאן ובשני למקום אחר, או לערב רק לאחד מן הימים, ומדוע ?	לר&quot;א יכול, דשתי קדושות הן.</p><p dir='rtl'>לרבנן לא, דמספק&quot;ל שמא הם קדושה אחת.	<br/>עירובין דף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו שתי ראיות הביאו חכמים לר&quot;א, דא&quot;א לערב יום אחד לכאן ויום אחד לכאן, ואיזו ראייה הביא ר&quot;א ומה הדחיות ?	חכמים הוכיחו. א. מהא דא&quot;א לערב מקצת היום לכאן ומקצת היום לשם. וא&quot;ל ר&quot;א דהתם הוא משום דקדושה אחת היא.</p><p dir='rtl'>ב. מהא דאין מערבים בתחילה מיו&quot;ט לשבת, ור&quot;א דחה דהוא משום הכנה.</p><p dir='rtl'>ר&quot;א הוכיח מהא דאם נאכל עירובו בראשון או שעירב ברגליו צריך לערב בשני, אלמא קדושה אחת היא. וחכמים דחו דספק הוא ומחמירים.	<br/>עירובין דף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 שבת ויו&quot;ט הסמוכים זל&quot;ז, מה הדין בנאכל עירובו ביום ראשון או שעירב ברגליו (3) ומדוע ?	לרבי אין עירובו עירוב כלל, דשתי קדושות הן.</p><p dir='rtl'>לר' יהודה ה&quot;ז חמר גמל, דהוי ספק אם קדושה אחת היא.</p><p dir='rtl'>לרשב&quot;ג ורי&quot;ש בן ריב&quot;ב נקטינן בודאי דקדושה אחת היא, ועירובו עירוב.	<br/>עירובין דף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<p dir='rtl'>רב אמר משום רשב&quot;ג ורי&quot;ש בן ריב&quot;ב וראב&quot;ש וריב&quot;י כר&quot;א דשבת ויו&quot;ט הסמוכין זל&quot;ז ב' קדושות הן והכי קי&quot;ל. </p><p dir='rtl'>הרי בברייתא תניא דרשב&quot;ג ורי&quot;ש בן ריב&quot;ב אמרו דקדושה אחת היא, וכן מדוע לא מנה רב את דברי רבי ?</p><br>	בברייתא איפוך.</p><p dir='rtl'>רבי תני לה ולא סבר לה, והנך ידע רב בקבלה דאמרו כר&quot;א.	<br/>עירובין דף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט דרב דביצה שנולדה בזה אסורה בזה ? ס&quot;ד ומסקנא.	לס&quot;ד דקדושה אחת הן, למסקנא משום הכנה.	<br/>עירובין דף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה שאמר רבה דביצה שנולדה בזה אסורה בזה מטעם הכנה, איך מערבים משבת ליו&quot;ט בפת ובהליכה ברגליו ?	"בפת - תחילת היום קונה עירוב, ואין כאן הכנה. ומה שאין מערבין בלגין, משום דבעינן סעודה הראויה מבעוד יום.<p></p><p dir=""rtl"">ברגליו - דאינו אומר כלום, ואף למ""ד דחפצי הפקר וישן אינם קונים שביתה, ה""מ באינו ראוי לומר, אבל הראוי לומר קונה גם בלא אמירה.</p>"	<br/>עירובין דף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מערבים יום ראשון למזרח ושני למערב, הא אי&quot;ז סעודה הראויה מבעוד יום ?	במערב אלף אמה לכאן ואלף לכאן.	<br/>עירובין דף לח		
